אודות עצמי (שלומי פיש)

היסטוריה

שמי הוא שלומי פיש ונולדתי בחמישה במאי, 1977 בישראל. חייתי רוב הזמן בישראל מלבד בין הגילאים 1 ו-5 כאשר המשפחה שלי עברה לארצות הברית בשביל הפוסט-דוקטורט של אבא שלי, ומלבד מספר טיולים לאירופה או לארצות הברית. יש לי שתי אחיות צעירות ממני.

אחרי שסיימתי את התיכון, ועקב היותי פטור משירות, ביליתי זמן מה בלעבוד כמתכנת וכמפתח מחשבים, עבור מספר חברות. כך קניתי ידע ונסיון רבים, ופגשתי מספר אנשים מאוד תומכים בתעשייה. באוקטובר 1997 התחלתי ללמוד הנדסת חשמל בטכניון.

נהניתי מהלימודים האקדמיים שלי במידה רבה, אבל גם מצאתי אותם מתסכלים מאוד פעמים רבות. אני מרגיש שהעמקתי את ההבנה שלי של מחשבים ואלקטרוניקה בעקבותיהם. הטכניון מספק רמה גבוהה של לימודים, אבל הבעייה העיקרית שלי איתו הייתה שהמבחנים שם הם לפעמים לגמרי לא תואמים את החומר שנלמד, יותר מדי ארוכים, ו/או יותר מדי קשים, וכך התלמידים מקבלים ציונים נמוכים ונעשים מצוברחים. זה מתסכל בייחוד בהתחשב בכך שהלימודים שם דורשים עבודה רבה. אני זוכר שהייתה תקופה שהסיבה היחידה שלא פרשתי מהלימודים הייתה כדי לקבל את התואר בסוף, והרגשתי חסר-מוטיבציה לחלוטין חוץ מזה. יותר מאוחר, התחלתי להנות יותר מהלימודים, אבל עדיין יש לי זכרונות רעים רבים מהם.

סיימתי את הטכניון ביולי 2004. מאז אני מחפש עבודה, ולמרות העובדה שיש מחסור בישראל של מתכנתים כמוני שבקיאים ב בטכנולוגיות קוד פתוח כמו פרל ולינוקס, היה לי קושי רב בלמצוא עבודה. כפי שחשבתי, זה כנראה מפני שמעסיקים נהפכו ליותר בררנים. נכון לעכשיו (28 באוגוסט, 2009), אני מחוסר עבודה קבועה ובמקום זאת, עובד על פרוייקטים וחוזים שונים וכן שוקד על סיפורים מסות ומאמרים, וגם מנסה לעבוד על מספר רעיונות של תוכנת קוד פתוח אבל עם פוטנציאל מסחרי.

תחומי עניין

אני מתעניין במיוחד במתמטיקה, מחשבים, פילוסופיה וכתיבה. אני מתכנת מאז היותי בן 10, אבל התחלתי לתכנת ברצינות רק כשהתחלתי לעבוד כמתכנת ב-1997. מתמטיקה הייתה תחום חביב עליי מאז חטיבת הביניים. אני גם מתעניין בבלשנות ובהסטוריה מוקדמת של המזרח הקרוב ואירופה, אבל באופן די לא מקצועי.

תחביבים נוספים שלי כוללים כמות קטנה של ספורט, רכיבה על אופניים, טיולים בעיר ובטבע, ופתירת חידות מסוגים שונים.

תרומות קוד פתוח

אני מאוד מתעניין בעולם ה בלינוקס והתוכנה החופשית וקוד המקור הפתוח. יזמתי מספר פרוייקטי קוד פתוח משלי. המרתי נגן קבצי מוזיקה מסוג MOD לג’אווה כתבתי תוכנית שפותרת מספר ואריאנטים של משחקי קלפים ליחיד וכתבתי טלאי שימושי בשביל הגימפ. (תוכנת עיבוד תמונה הרצה על מערכות רבות). ניתן למצוא מידע נוסף על כך במדור התוכנה של אתר זה.

לאחרונה, תרמתי טלאים נוספים לגימפ, מספר תיקוני באגים והרחבות פונקציונליות עבור מערכת ניהול הגרסאות Subversion; ומספר טלאים של ניקוי התיעוד לפרל. אני מקווה שאתרום יותר בעתיד.

לבסוף, התחלתי לתחזק מספר מודולים בסיפאן או כאלה שכתבתי מאפס, או כאלה שאימצתי.

סיפורים והומור

מלבד כל זאת, כתבתי מספר סיפורים שפרסמתי באינטרנט. כתבתי סיפור מצחיק בשם „האויב ואיך עזרתי להילחם בו“. הוא נכתב במקור בעברית , אבל תרגמתי אותו לאנגלית.

בנוסף יש את הפרק ההוא עם „כמעיין המתגבר“, שהוא פרק של הסדרה „חברים“ שמהווה פרודיה על הספר „כמעיין המתגבר“ מאת איין ראנד. הוא כתוב באנגלית, וזמין לצפייה באתר.

„מדריך השדה לשפצור אנשים“ הוא סיפור מלא שכתבתי באנגלית ותרגמתי לעברית. הוא מספר את סיפורם של בני-נוער חובבי-מחשבים בלוס אנג’לס של 2005.

Humanity הינה פרודיה על האנושות ועל החיים המודרנים בפרט המתארת יום בחיי עיר שמית בסביבות שנת 500 לפנה״ס. לבסוף, מסע בין כוכבים: אנו, המתים החיים הינו פרק של „מסע בין כוכבים: חלל עמוק תשעל“ עם הרבה יסודות מצחיקים והזויים במיוחד, שכרגע כתוב באנגלית.

ישנן יצירות אחרות כאלו במדור ההומור של אתר זה, ובכללן אמרות שפר, אוסף של מובאות בתסדירי XML, HTML ו- UNIX fortune , מספר סיפורים קצרים מאוד, ואוספים של „עובדות“ (אודות צ’אק נוריס וכיוצא בזה.).

מסות, מאמרים ופילוסופיה

בשל העניין שלי בפילוסופיה ומכיוון שאני מסוגל לכתוב בצורה טובה, התחלתי לכתוב מאמרים ומסות שונים על פילוסופיה, פילוסופיה שימושית, מחשבים, פוליטיקה ונושאים אחרים. עד עכשיו כתבתי מספר רב של מסות שבאפשרותכם לקרוא באתר. דברים אחרים שכתבתי זמינים באתר „Better SCM“, ברשימת הדיוור של Hackers-IL, ובאדבוגטו. יש לי גם מספר בלוגים שבהם אני כותב לפעמים..

מערכת הרעיונות שמצאתי כהגיונית ביותר היא נאו-טק, שהיא הרחבה וארגון מחדש של האובייקטיביזם של איין ראנד. „תגלית נאו-טק“ הינו ספר מאיר-עיניים שגורם למהפך שלם בחשיבה. מקור כבד נוסף של השפעה הוא סדרת „הקתדרלה והבזאר“ של אריק ס. ריימונד, כמו-גם רבים מכתביו האחרים. אולם, יש לי גם השפעות קטנות רבות אחרות (והגעתי למסקנות פילוסופיות רבות בעצמי).

מצבי הנפשי

סבלתי בעבר מדיכאונות קליניים (שהינם נפוצים ביותר ונחשבים כ„צננת“ של מחלות הנפש), וכן היפומניות (= מצב רוח של התרגשות והרגשת גדלות עצמית, או „מניה-פחותה“), והיו לי אפילו מספר מאניות. אני עדיין נכנס לעיתים להיפומניות מדי פעם. אי לכך, יש לי ככל הנראה „מאניה-דפרסיה“ או „הפרעה דו-קוטבית“, אף שאני לא בטוח שאובחנתי ככזה.

כהמלצה מהפסיכולוג הקליני אליו הלכתי, קראתי את הספר Feeling Good (בעברית „לומדים להרגיש טוב“) מאת ד״ר דיוויד ברנס, ויכול להמליץ עליו בחום לכולם, מפני שהוא עזר לי הרבה. אני משתדל למלא את המלצות הספר ולעשות עבודה של פסיכולוגיה קוגניטיבית, ואני גם הולך לפגישות סדירות של תרפיה, בהן אני מקבל הרבה עצות טובות.

נטייתי להיכנס להיפומניות הינה בעייתית ביכולת שלי להתמודד עם בעיות חיצוניות, אבל לאחרונה הגעתי למסקנה שיש לי בעיות אישיות אחרות שאני צריך ללמוד לדכא באותו הזמן. זאת תמיד הדרך של המאמץ הפחות ביותר שאדם יאשים את בעיותיו על גורמים חיצוניים (בין אם הם ההורים או המשפחה שלו, עברו, העולם בשלמותו, „האנשים“ , המורים שלו או אפילו ההפרעה הדו-קוטבית שלו), אבל זה לא עוזר להתגבר על הבעייות, והפתרון ארוך הטווח הטוב ביותר הוא לעבוד על תיקונן.

אני מקווה שתהנו מהאתר שלי!

שלומי פיש